מודל חדשני למגורים – אשכולות הדיור הכי דומה לבית
הנהלת בית האבות הספרדי מחויבת להמשיך ולשמש כחלוץ לפני המחנה וליישם את השינוי התרבותי בחיי היום–יום של בית האבות. המודל ששמש כמודל לחיקוי וכהשראה למודל האשכולות הוא ה GREEN HOUSE, מודל אמריקאי להקמת קהילות של 12 דיירים בכל בית שבהן מודגש המוטיב המרכזי: יותר בית, פחות בית חולים. הדיירים שותפים עם הצוות בניהול חייהם וסדר היום הוא אישי ולא משותף לכל הדיירים. למעלה מ 300 קהילות ברחבי ארה“ב אמצו את המודל והוא הולך ונעשה נפוץ (ומצליח) מיום ליום.
בגרסתו הישראלית נקרא המודל ” אשכולות הדיור“. זהו מודל המעודד חיי קהילה השונים מאלה שבמחלקות המסורתיות, יותר אוטונומיה לדיירים והעצמתם.
התחושה המשותפת לרבים מהעוסקים בתחום היא שהמודל המסורתי (הרפואי) המעמיד את בריאות הדייר במרכז כחיקוי למבנה בית החולים, אינו הולם את צרכי הדיירים ונוגד את תפיסתנו וחזוננו כנותני שירות. איש מאתנו, זקנים כצעירים, דיירים או נותני שירות, אם וכאשר נהפוך לסיעודיים, לא יבחר להתגורר במודל הרפואי הקיים, שבו מסתכמות החלטותיו/בחירותיו באחוזים בודדים (במקרה הטוב). איש מאתנו לא רוצה לחיות תחת חוקים נוקשים של מתי לקום, מתי לאכול, מתי להתרחץ ועוד ועוד… כל אחת ואחד מאתנו רוצה לשמור על אוטונומיה מרבית, על יכולתנו לקבל כמה שיותר החלטות על בסיס רצוננו ולא על בסיס רצוננו להיות “נחמדים” כלפי אלה שבהם אנו תלויים בחיי היום–יום. ברחבי העולם המערבי, הולכת ותופסת ההכרה וההבנה שרווחת ורצונותיו של הדייר עומדים במרכז ולא בריאותו.
מודל אשכולות הדיור מנסה “למחוק” את הסממנים הישנים של המוסד. לא עוד מסדרונות ארוכים המזכירים בית חולים אלא חדר מגורים מרכזי עם ציוד שיש לכל אחד מאיתנו בביתו הפרטי: פינת אוכל, פינת הסבה (סלון), מטבח מבשל שיחליף את חדר האוכל המסורתי, ובאותה העת, נמחק את המושג “מחלקה” (הלקוח מבית החולים) ונחליפו ב“אשכול דיור” בו מתגוררים כ 18 דיירים(או פחות), החולקים חדר מגורים אחד שבו מתנהלים חייהם, על כל המשתמע מכך.
